סיפור בליסבון

הזמנתי את pacodelacuca מההאוס גלריה להציג תערוכה בבלוג :

"הלכתי ברחובות ליסבון. עליתי ירדתי ועליתי בשבע גבעות. נכנסתי לאזור של 'בריו אלטו' (שכונה גבוהה),

ולידי נמצאה חנות של חומרי אמנות. צעדתי פנימה, סתם בשביל הקטע, ויצאתי משם עם שלושה מקלוני פנדה.

צעדתי עוד קצת ולידי שלט המסמן חלל אמנות מפוקפק. נכנסתי וגיליתי מקום יפה. בניין ענק ועתיק וממולא באמנות. לא אמנות משהו כמובן, אבל מרוב שקט וותק ובדידות במקום הרגשתי מצוין.

בקומה התחתונה הייתה חצר ענקית וירוקה, עם מזרקה נטושה ופסל אבן של מן חיה- אישה מהאגדות. היו גם בחוץ כמה עבודות של אמן גרפיטי מקסיקני או משהו  כזה. אבל גם זה לא ריגש.

התחלתי לטייל בחללים שונים, ישנים מאוד ולא מטופחים, עד שהגעתי לחדר האחרון לקומה הזו. מצאתי את עצמי בחלל ריק. בהתחלה לא הבנתי לאן נעלמו כל העבודות, או למה יש מקום כזה מבוזבז. אבל מהר מאוד הבנתי שהעבודה נמצאת בתיקרה, צבועה חלקית בין הקשתות בצבע זהב. מאכזב.

הייתי לבד בכל הקומה. למזלי נזכרתי שדקות מועטות לפני כן קניתי צבעי פנדה וחיוך שובב הצטייר על פניי. שלפתי את הנשק וצימצמתי קצת עיניים במבט חושב. חישבתי מהר את כמות הקירות ואת האפשרויות העומדות לפני, וכמו כמעט תמיד, ציירתי מלבן ועוד מלבן ועוד אחד, כאשר כולם חתומים בפס מעוקל למעלה ופס מעוקל למטה. ככה נוצרו חמישה רישומים פשוטים ועדינים, בשלושה צבעים שונים. בסוף גם הוספתי את עצמי לרשימת המציגים בחדר.

ביציאה מהבניין נפרדתי יפה מהבחורה היפה בכניסה ויצאתי מחוייך.

לפני כמה זמן קיבלתי בפייסבוק את ההודעה הזו:


September 23
Leonor Guerra

    • Ok, i know what you are trying to do (something like Banksy), but this was already done, you're not new at all! And maybe first you should try to understand what is this space about and the project on it! Your solo exhibition in Lisbon was quite short (1 night, nobody saw it for real..)keep trying!!

October 18
Paco de la Cuca

    • HEllo and thanks,
      for giving me a new idea,
      You are right,
      the exhibition was to short,
      and its a shame that nobody saw it,
      that's why I decided to make it eternal,
      and recycle the show,
      but now on the internet..you will see soon..
      its gonna be wonderful.
      Don't worry about Banksy, he will understand,
      and please, don't be mad about me,
      it was a beautiful moment in a beautiful place!peace
    • !pds: I remember you getting down from a car
      and then I saw you in the Carpe Diem,
    • "I cant forget your face
    • כל התמונות באדיבות pacodelacuca

 

 

/

 

 

/

 

/

 

 

/

/

 

/

 

\

/

 

 

/

 

 

 

/


הומאז׳ למחיקה

 

לפני כשלוש שנים אצרה טל לניר את התערוכה יופיו של הריק בגלריה 39, שהיתה תערוכה יפה ומרעננת.
חלפו כמה שנים, ועם זכרון התערוכה ההיא, הגעתי מלאת ציפיות ל״בפנים אמנות רחוב בתל אביב״ בביתן של הלנה.
טל ניסתה לעשות מעשה חתרני לכאורה.
להכניס את אמנות הרחוב למוזיאון בדלת הראשית. קרתה תקלה ויצא לה הפוך.
במקום אוונגרד קיבלנו קיטש.
עצוב לראות מה קורה לאמני רחוב כשהם צריכים ליצור בתוך חלל ממסדי.

 

 

למשל, עבודותיו של יוחאי מטוס העוסקות ומתכתבות לעיתים  עם קיטש ותרבות הצריכה מאבדות את כוחן לחלוטין בחלל הסגור וניטל מהן עוקצן.

 

 

מפגש אקראי עם מפלצת של קלון בסמטה אורבנית יכול לעורר אימה , אך הקיר שלו במוזיאון נראה פשוט כאיור מוגדל העשוי רע.

 

 

 

אהבתי מאוד את סדרת העבודות של פומה העוסקת במיניות כגורל כשהוצגה בגלריה הגדולה מכולן – הרחוב. במוזיאון העבודה ניראית ככרזה ותו לא.

 

 

know hope ממשיך לעסוק לעייפה באותה שפת דימויים שכבר מוצתה והפכה ללא יותר ממנייארה.

 

 

 

הפספוס של תערוכה נעוץ בכך שטל חפשה ומצאה חיים קלים בדמות אמני הרחוב המובנים והמוכרים ולא העזה להציג אמנים פחות מתוקשרים.

מחוץ למוזיאון ולא כחלק מהתערוכה מוצבת ווספת נצנצים של יוחאי מטוס. ניתן להסתפק בה.

 

 

 

 


שיבושים

מפגש אקראי בין גשר, גדר ירוקה, וכף רגלי השמאלית שיבש לי את כל התוכניות ולא הצלחתי להגיע לערב של "אוהבים אמנות, עושים אמנות? "

בבוקר הכל נעלם.

נעלמה "הרשת החברתית",

ההומלסית שבה לייבש את בגדיה על הספסל,

רק השאריות על המדרכה נשארו כעדות אילמת.

גם העבודה הנפלאה של גיל יפמן נעלמה כלא היתה,

התפוגגה כחלום.

כשריד אילם נשאר שיבוש אחרון,

אולי היה זה רק חלום ?

גם זה שיבוש, לא ?

גם זה שיבוש, לא ?

 


רשת חברתית

בבוקר ישב שם איש בחולצה לבנה עם לוגו של חברת אבטחה.

נטמע בעבודה.

חזרתי אחה"צ ללב ההתהוות..

הרחוב כולו משתתף, הבנתי שיש בעיות עם הפיקוח העירוני, כרגיל, מה חדש.

 נראה מחר.


מגירות

אתמול ראיתי פתק  מוצמד לעמוד חשמל ברחוב.

היה כתוב בו משהו על עבודה שתוצב ברחוב והשכנים התבקשו להשאיר חפצים שאין בם צורך על הספסל ברחוב מזאה 20.

מוקדם, בשקט של הבוקר, רגע לפני שמתחיל המרוץ, חלפתי על פני הספסל.

ההומלסית השכונתית התנחלה שם. הומלסית שמקללת כך נאמר לי, קללות גזעניות על יהודים מופשלי תחתונים, אני לא מבינה מילה, הכל ברוסית, אבל חשבתי על השכן ניצול השואה שכן מבין. מעניין מה הוא חושב.

החלטתי ללוות את העבודה ומה שקורה מסביבה ברחוב עד לערב של "אוהבים אמנות ?" .


Follow

Get every new post delivered to your Inbox.